הסוד שאיננו סוד

במגזר הערבי, הפשיעה הפכה לשגרה בלתי נסבלת. רציחות, איומי שחיטה ונשק לא חוקי אינם עוד חלק מעולמם של משפחות פשע בלבד — הם זולגים אל חייהם של אנשים נורמטיביים ומאיימים על הביטחון של כל אחד ואחת. כך היה גם במקרה של אחמד דיאב, רואה חשבון צעיר ומצליח מטמרה, שנורה למוות במשרדו ארבעה ימים בלבד לאחר שחזר מירח הדבש. הרצח שלו טלטל את החברה הערבית, כי הוא סימן חצייה מוחלטת של קווים אדומים: כל אחד עלול להפוך לקורבן הבא. משפחתו של אחמד הייתה אמידה, וזו הייתה ״אשמתו״ היחידה. כשהעבריינים דרשו מהם כסף ואיימו שאם לא ישלמו יפגעו בחתן, הם פנו למשטרה לעזרה. אבל גם כאן, כמו במקרים רבים אחרים, הסירנות נשארו שותקות. במקום להגן עליהם, מערכת האכיפה נכשלה בתפקידה, והסוד הגלוי לכל — שהמשטרה אינה מתייחסת ברצינות לאיומים במגזר הערבי — הפך לתגלית טרגית עבור משפחת דיאב.

נכון, זה כבר לא סוד גדול שמערכת שנועדה להגן עלינו, למעשה מפקירה אותנו. זהו סיפורו הכואב של אחמד — אחד מבין 248 נרצחים בחברה הערבית בשנת 2024, שמהם רק 31 מקרים פוענחו — 14.8% בלבד משיעור הפענוח. האם יש דרך יותר ציורית לומר שהחיים הערביים שקופים בעיני הרשויות?

בעולם שבו עבריינים מעלים לרשתות החברתיות שמות של קורבנות פוטנציאליים, תיעודים של סחיטה באיומים, עסקאות נשק וכסף שחור, הסוד האמיתי אינו הפשיעה עצמה — היא גלויה לכל. הסוד הוא שלמרות שהעבריינים מספקים למשטרה את כל הראיות הדרושות כדי לפעול, כוחם אינו נחלש — הוא מתעצם משנה לשנה.

הכאב מתעצם כשהאזרחים הערבים משווים את המצב בעריהם למצבן של ערים יהודיות כמו נתניה, שבה הפשע ירד משמעותית — מה שמוכיח שלמשטרה יש יכולת לפעול, אך כנראה שהדם הערבי פחות חשוב. אם החברה הערבית הייתה מדינה עצמאית, היא הייתה במקום השלישי במדינות ה־OECD בשיעור הרציחות, מיד אחרי קולומביה ומקסיקו.

המשטרה, שאמורה להגן, לא רק שנכשלת בתפקידה אלא אף מחמירה את המצב. הנה סוד שכל ערבי בישראל מכיר: הגשת תלונה למשטרה אינה מבטיחה הגנה — להיפך, היא עשויה להפוך את המתלונן לחשוף ומאוים אף יותר. סיפורים רבים מעידים על כך שלעבריינים נודע על תלונות שהוגשו נגדם, ובתגובה דרשו פיצויים על ימי המעצר, לרבות כפל ״קנס״.

זוהי עדות למחדל מתמשך, הפוגע בזכות הבסיסית לחיים. באל סלבדור, הנשיא נאיב בוקלה הבהיר שזכויות האדם של התושבים עולות על זכויות העבריינים כשהן מתנגשות, והכריז מלחמה על הפשע המאורגן. הוא הוביל לירידה דרמטית ברציחות — מ־6,656 ב־2015 ל־114 בלבד ב־2024, על אף גידול האוכלוסייה. הוא אף חשף את הסוד הגדול: הנתונים הגבוהים בעבר ביטאו גם שיתוף פעולה בין השלטון לעבריינים.