החופש להיות יהודי

״הרגשתי לא בנוח לספר על השנה שהייתי בישראל, על התוכנית שלי לעשות עלייה בסיום הלימודים, או אפילו על הדעות שלי בנוגע למלחמה״, מספרת סברינה, סטודנטית יהודייה־אמריקאית בייל. ״ידעתי שביטחון הקמפוס לא אפשר שיקרה לי משהו אם אהיה מספיק חכמה כדי להימנע מהמוני המפגינים, אבל הצורך לחצות את הרחוב מול אנשים שאיתם שוחחתי בשיעורים וכעת הם קוראים לישראל מדינת טרור גרם ללב שלי לפעום מהר יותר״. לא מדובר, אם כן, רק בפחד מאלימות פיזית, אלא גם בשחיקה איטית של החופש הפנימי, היכולת לנוע בעולם מבלי שהזהות היהודית תהפוך לנטל.

הסטודנטים היהודים נאלצים לבחור: להתנער מזהותם, להסתיר אותה, או להתמודד עם ההשלכות של נשיאתה בגאון. האם הם נלחמים על החופש של ישראל, תוך שהם מקריבים את החופש של עצמם? והשאלה הכואבת יותר: האם יש ברירה אחרת? האם המאבק להיות ״עם חופשי בארצנו״, משמעו שהחופש של יהודי ישראל מסכן את החופש של יהודי התפוצות? שככל שישראל נלחמת למען החופש שלה, החופש של יהודים ברחבי העולם מצטמצם — הם הופכים לשבויים בתוך זהותם, אסירים של מלחמה שמיקומה הגיאוגרפי מרוחק מהם אלפי קילומטרים, אך תוצאותיה משפיעות על כל צעד שלהם. ״אני מסרב לתת לפחד להכתיב את מעשיי״, אומר שלבי. ״אני לא אתנצל על מי שאני, אבל המשקל של הצורך המתמיד להצדיק את קיומי במרחבים שבהם פעם הרגשתי בלתי נראית הוא מתיש״.