מה רוצה המוח?
ד”ר קרן בן יצחק
4 דק׳ קריאה
הרצון החופשי במבחן הנוירולוגיה
מזה יותר מארבעה עשורים שחוקרי מוח טוענים כי המוח שלנו מחליט על מעשינו עוד לפני שאנו בוחרים לכאורה בעצמנו מה לעשות — ואם כך, האם קיימת בכלל בחירה חופשית? מה זה אומר על האחריות המוסרית שלנו למעשינו? ומה משמעותה של חוויית ההחלטה האנושית?
ברגע זה התחלתי לכתוב על רצון חופשי, בחרתי לעשות זאת, כמובן, יכולתי לסרב בנימוס, התלבטתי מפני שהשבוע שלי עמוס במיוחד, ואני בעיצומה של שפעת. אני מודעת לסיטואציה שבה אני נמצאת. האם ניתן לומר שאני כותבת מתוך רצוני החופשי?
רצון מוגדר בכמה אופנים, וההגדרה תלויה בתחום המגדיר אותו. בהיבט הפילוסופי, רצון הוא היכולת המודעת לבחור מתוך כוונה, ובכך לקבל החלטה בעלת השלכות. הפסיכולוגיה טוענת שבבסיס הרצון עומדים משאבים כמו מוטיבציה, נחישות ומשמעת. ההיבט הנוירולוגי מתייחס למונח ״ווליציה״ — היכולת של המוח ליזום פעולות, לקבל החלטות ולבצע בחירות באופן מודע או בלתי מודע, בתהליך שמערב אזורים שונים האחראים על מוטיבציה, שליטה קוגניטיבית, עיבוד רגשי ופעולה מוטורית.
אבל מה לגבי רצון חופשי? הכוונה לרעיון שלפיו אנו יכולים לבחור בין אפשרויות שונות, לפעול לפי בחירתנו ולהשפיע על התוצאות של הפעולות שלנו ללא כפייה או קביעות מוחלטת מצד גורמים חיצוניים או פנימיים (דחפים, יצרים, הרגלים ודפוסי התנהגות שהפנמנו במהלך חיינו, לאו דווקא מבחירה). זו היכולת לקבל החלטות באופן עצמאי ולפעול בהתאם להן, מתוך מודעות.
״לצורך המחשת המורכבות, נחזור ל־7 באוקטובר. רבים מניצולי הטבח נסו על נפשם, חלקם קפאו במקומם, חלקם נלחמו. האם ניתן לומר שהם פעלו מתוך רצונם החופשי?
האם במצבים בהם חיינו בסכנה, המוח מפנה משאבים לחקר רצוננו?תשובה לכך מורכבת ונעוצה בשאלה בסיסית הרבה יותר בעלת היבט פילוסופי: האם שוכנים בתוכנו רצונות שאינם נגישים לנו?״
המוח הוא מכונה ליצירת מציאות, המורכב מכ־86 מיליארד תאי עצב (נוירונים) שביניהם כ־1016 קשרים — מכונה בעלת חישוביות עצבית עצומה. המוח יוצר חוויה בכל בוקר כשאנו מגיחים אל העולם משנתנו. ואם זה לא מספיק, הוא מעניק לנו גם תודעה עצמית. ה״עצמי״ (Self) שלנו נוכח באופן אוטומטי, ודרכו אנו מסוגלים לחוש בקיומנו ובקיומו של כל דבר אחר. הוא נתפס כבעל רצון חופשי בעיני רבים.
לצורך המחשת המורכבות, נחזור ל־7 באוקטובר. רבים מניצולי הטבח נסו על נפשם, חלקם קפאו במקומם, חלקם נלחמו. האם ניתן לומר שהם פעלו מתוך רצונם החופשי? האם במצבים בהם חיינו בסכנה, המוח מפנה משאבים לחקר רצוננו? התשובה לכך מורכבת ונעוצה בשאלה בסיסית הרבה יותר בעלת היבט פילוסופי: האם שוכנים בתוכנו רצונות שאינם נגישים לנו? האם רצון הוא בהכרח תופעה מודעת ומכוונת? אנו רוצים לחשוב על עצמנו כעל יצורים בעלי שליטה, מסוגלות וניהול פנימי, אך המציאות במוח מורכבת ומשוכללת הרבה יותר – ואין לנו גישה לכלל האינפורמציה שמוחנו מאכלס, למרות שאנו מושפעים ממנה.
במצבים מאיימים, רובנו רוצים להיעלם, לא לחוש בקיומנו. מדובר במשאלה אנושית, וטבעית. יחד עם זאת, הרצון הבסיסי שלנו הוא לשרוד ולבחור בדרך הפעולה בעלת הסבירות הגבוהה ביותר שתבטיח זאת. זהו תהליך מהיר ביותר: הזמן שלוקח לנוירון במוחנו לקבל מידע ולהעביר אותו בתוכו הוא אלפית השנייה. אנו מתוכנתים לשרוד — ואם כך, האם מדובר ברצון חופשי? תלוי את מי שואלים, ומתי.
[+]
חופש מחשבתי
—
היכולת לגבש דעות ללא כפייה חיצונית
״בשנות ה־80 ביצע בנג׳מין ליבט ניסוי שמטרתו לחקור את הקשר בין הכוונה המודעת לפעילות המוחית. משתתפי הניסוי התבקשו
לכופף את פרק כף ידם ברגע שיבחרו ולדווח על הרגע שבו הפכו מודעים לכוונתם לעשות זאת״
נוירון תחת מקרוסקופ, צילום: ZEISS Microscopy מתוך אתר flickr
נחזור למונח ״וולוציה״, המתאר את יכולתו של המוח להגיב באופן מודע או בלתי מודע. בשנות ה־80 ביצע בנג׳מין ליבט ניסוי שמטרתו לחקור את הקשר בין הכוונה המודעת לפעילות המוחית. משתתפי הניסוי התבקשו לכופף את פרק כף ידם ברגע שיבחרו ולדווח על הרגע שבו הפכו מודעים לכוונתם לעשות זאת. הם חוברו לאלקטרואנצפלוגרם (EEG) כדי לעקוב אחר הפעילות החשמלית במוח ובמיוחד אחר ״פוטנציאל ההכנה״ (Readiness Potential - RP) — אות המופיע לפני תנועה רצונית, שמבטא עלייה בפעילות חשמלית שהחלה 350 מילישניות לפני תגובתו של הנבדק, המעידה על רצונו להזיז את ידו. מסקנת הניסוי הייתה שהמוח מתחיל תהליך הכנה לתנועה לפני שהאדם מחליט במודע לזוז.
מחקרים מאוחרים יותר חלקו על פירוש זה וטענו שפוטנציאל ההכנה אינו משקף החלטה, אלא רק הכנה כללית לפעולה, וייתכן שתהליכי קבלת ההחלטות מורכבים יותר ממה שליבט סבר. ביקורת נוספת נוגעת לזמן שלוקח ללחוץ על הכפתור מרגע המודעות להחלטה. מחקר מאוחר הרחיב את הניסוי של ליבט באמצעות שימוש בטכנולוגיית fMRI, ותוצאתו היא שהחוקרים הצליחו לנבא את החלטתם המשתתפים ללחוץ על כפתור ביד ימין או ביד שמאל עד 7 שניות לפני שהם עצמם היו מודעים לה.
הדיון לגבי רצון חופשי במוח מורכב. מצד אחד, אם ניתן לנבא החלטות לפני שהן נעשות מודעות, ייתכן שהרצון החופשי הוא אשליה — המוח הוא זה ש״מחליט״, ואנחנו פשוט חווים את התוצאה. אבל האם כל המחשבות והפעולות אנושיות נקבעות מראש על ידי סיבות קודמות ואין לנו באמת שיקול דעת עצמאי?
כך, הדיון לגבי רצון חופשי במוח מתנקז לשלושה זרמים עיקריים.
- לפי הראשון, ״דטרמיניזם מוחי״
— כל ההחלטות שאנו מקבלים וכל הפעולות שלנו הן פועל יוצא של תהליכים קודמים, בין אם מדובר בגנים, במאפיינים ביולוגים או בגורמים סביבתיים שהשפיעו או משפיעים עלינו באותו הרגע, ולכן אין רצון חופשי, מדובר באשליה.
- לפי הראשון, ״דטרמיניזם מוחי״
- למעשה, לפי עיקרון זה, אם היינו יכולים להכיר ולהבין את כל המצבים הפיזיקליים של כל החלקיקים ביקום ואת כל החוקים הפיזיקליים הפועלים עליהם, היינו יכולים לחזות את העתיד באופן מדויק.
אם כך, כיצד יכולה להיות לנו אחריות אישית ומוסרית על מעשינו?
- למעשה, לפי עיקרון זה, אם היינו יכולים להכיר ולהבין את כל המצבים הפיזיקליים של כל החלקיקים ביקום ואת כל החוקים הפיזיקליים הפועלים עליהם, היינו יכולים לחזות את העתיד באופן מדויק.
- הזרם השני הוא ״אינדטרמיניזם״ —
חופש רצון אמיתי,חלקי או מלא. לפי גישה זו, חלק מההחלטות שלנו אינן נקבעות מראשולכן יש לנושליטה עצמאיתעל חלק מהבחירות שלנו. כמו כן, גם אם המוח מתחיל תהליך שאינו מודע, אולי אנחנו יכולים לעצור אותו.
- הזרם השני הוא ״אינדטרמיניזם״ —
- הזרם השלישי הוא ״קומפטיביליזם״ — שילוב בין דטרמיניזם ל
רצון חופשי.לפי טענה זו, גם אם העולם דטרמיניסטי,עדיין אפשר לומר שיש רצון חופשי— אם נגדיר אותו בצורה שונה. למשל, אולי רצון חופשי משמעו שהחלטות נובעות מהמבנה הנפשי שלנו, מהשיקולים והערכים שלנו, מהמסרים שהפנמנו, מהאמונות שלנו וכדומה?
- הזרם השלישי הוא ״קומפטיביליזם״ — שילוב בין דטרמיניזם ל
ובסוף, רצון חופשי הוא חוויה, ועם חוויה לא ניתן להתווכח — המציאות או האמת היא הדבר אותו אנו חווים בכל רגע נתון. וגם אם הכל נקבע מראש, אנו אלה שמקבלים את ההחלטות — ולכן זה מספיק כדי להגדיר רצון חופשי. אין תשובה חד משמעית לשאלת הרצון החופשי, אבל אם נאמין שאנו בעלי רצון חופשי, ואמונה זו תיטיב עמנו ותעצים אותנו – עד כמה הטענה כי מדובר באשליה תהיה רלוונטית לחיינו?
