קוץ.

השבט חזר. לא כחזרה לעבר אלא כתוצר של ההווה: של אלגוריתמים, פוליטיקה רגשית וזהויות מוקשחות. בישראל, השבטיות מעצבת את האופן שבו אנחנו מצביעים, מתווכחים, מאמינים ושונאים. היא מספקת שייכות, אך גובה מחיר של הקשבה, מורכבות ואמון. הגיליון הזה מבקש לבחון את השבטיות לא כבעיה שיש לפתור, אלא כמציאות שיש להבין- היכן היא מפרקת את הקיים, היכן היא מחזיקה, והאם אפשר להדליק מדורה משותפת מבלי למחוק את ההבדלים שסביבה.

בישראל, סוד הוא לא רק פיסה של מידע — הוא מנגנון פעולה. שפה שקטה, מובנת רק למי שנמצא ״בפנים״. הוא הגנה, הוא כוח, והוא גם פחד. הסוד כאן לפעמים ביטחוני, לפעמים חברתי, ולפעמים — אישי עד כאב. אבל בעידן שבו שקיפות הפכה לערך עליון, והחשיפה היא סוג של הישג חברתי — מה נותר מהסוד? האם עצם קיומו הפך לאקט חתרני? הגיליון שלפניכם לא דורש לגלות כל סוד. אבל כל סוד, אולי, מבקש שיקשיבו לו — אחרת.  

אנחנו רגילים לדבר על חופש כאילו הוא מובן מאליו. משירת התקווה ועד שיחות סלון נלהבות, המילה "חופש" נזרקת לחלל האוויר בקלות מפתה. "להיות עם חופשי בארצנו" — נשמע נהדר. אבל רגע אחד לפני שאנחנו מתרווחים בנוחות של הסיסמה, אולי כדאי לשאול: האם אנחנו באמת יודעים מהו אותו חופש? האם אנחנו באמת חופשיים? ומי נכלל בתוך ה״אנחנו״?